הישראליים חזרו לקנות?

לפי נתוני מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, בארבעת הימים שלאחר מבצע שומר החומות יש אמנם ירידות ברכישות באשראי ברוב הענפים, אבל המגמה היא חזרה מהירה לשגרה.

על פי חברת נתוני חברת שב"א (שירות בנק אוטומטיים), חזרנו לקנות כמעט כאילו לא הייתה לחימה/משבר קורונה. האמנם שמנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי מדווחת על ירידות ברכישות ברוב הענפים, אבל המגמה היא ללא ספק חזרה מהירה לשגרה.

בחברה ערכו השוואה בין תקופת טרום מבצע שומר החומות בין 1 ל-10 במאי, לעומת תקופת המבצע (11-20 במאי), ובהשוואה לתקופה שחלפה מאז תום המבצע (21-25 במאי).

בתחום הלבשה והנעלה, בעת המבצע, חלה ירידה של כ-32% בהוצאות באשראי. מ-84.88 מיליון שקל בממוצע יומי לפני הלחימה, ח-57.55 מיליון שקל בממוצע יומי בעת המבצע ועלייה ל-81.49 מיליון שקל בממוצע ביום כעת.

בתחום החשמל והאלקטרוניקה, בעת המבצע חלה ירידה של 16.3% בהוצאת האשראי. מ-70.13 מיליון שקל בממוצע ליום, ל-58.7 מיליון שקל וכעת כמעט התאוששות: 67.58 מיליון שקל בממוצע ליום.

עם זאת, ברשתות המזון המצב הפוך משני התחומים הקודמים. הוצאות כרטיסי אשראי הסתכמו לפני המבצע ב-139.22 מיליון שקל ביום. בתקופת המבצע אלה זינקו ל-168.13 מיליון שקל בממוצע יומי. קרי, עלייה של 20.8%, גם בשל חג השבועות ועיד אל פיטר. אחרי המבצע, חלה ירידה בהוצאות באשראי ברשתות ל-147.17 מיליון שקל, באופן טבעי, בהשוואה לתקופת חג בה קונים יותר. בתוך כך, לפי הרשתות, למרות העלייה במכירות, שבועות השנה היה חלש לעומת שנים קודמות.

בפן התחבורתי חלה ירידה. הכבישים היו ריקים ועל כן כצפוי חלה ירידה בצריכת דלק של 24.2% מ-48.14 מיליון שקל ל-36.05 מיליון שקל והתאוששות לא מלאה ל-46.19 מיליון שקל, ממוצע יומי. גם בשימוש בתחבורה ציבורית, בעת המבצע, נרשמה ירידה של 37% מ-9.53 מיליון שקל ל-6.01 מיליון שקל בלבד וכעת יש עלייה בשימוש עוד יותר מתקופת טרום המבצע: ל-9.79 מיליון שקל.