גם אם רבים מאיתנו לא באמת יודעים את הסיבות המקוריות (ויש כמה) לציון ל"ג בעומר, תמיד נשמח לחגוג עוד מסיבה ולהדליק עוד מדורה. השאלה היא: האם עדיין יש מקום כיום למסורת הזו, כפי שנחגגה לאורך השנים?
ל"ג בעומר, החג שחל בין חג הפסח לחג השבועות, הוא אחד החגים העתיקים והמיוחדים ביהדות. החג צוין במקורות רבים לאורך ההיסטוריה היהודית, אך משמעותו ודרכי החגיגה שלו השתנו עם הזמן.
המקורות המוקדמים ביותר של ל"ג בעומר מצויים בספרות חז"ל, שם הוא מוזכר כיום שבו פסקה מגפה שפרצה בין תלמידיו של רבי עקיבא. לפי המסורת, בל"ג בעומר חדלה המגפה, ולכן היום נחשב ליום שמחה. בימי הביניים, החסידות הקבלית העניקה לחג משמעות נוספת, וראתה בו יום הולדתו ופטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, ממייסדי תורת הסוד.
משמעות השם "לג בעומר" הוא מספר הימים שנמנים מחג הפסח ועד לחג השבועות, כלומר 33 ימים. "בעומר" מתייחס לספירת העומר – תקופה של 49 ימים שבה נהוג לספור את הימים שבין חג הפסח לחג השבועות. בספר "ויקרא" נצטוו בני ישראל לספור 49 יום מיום הבאת העומר הראשון בפסח ועד לחג השבועות. "עומר" היה קרבן מנחה מעומר שעורים שהוקרב בפסח כביכורים לקציר השעורים. לכן, "ל"ג בעומר" פירושו היום ה-33 בספירת העומר, שחל בין חג הפסח לחג השבועות.
לגבי המסורת של הדלקת מדורות בל"ג בעומר, זו קשורה לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו המובהק של רבי עקיבא. על פי המסורת, רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו נאלצו להסתתר במערה במשך 13 שנה מפני הרדיפות של השלטון הרומי. כשיצאו מן המערה ביום ל"ג בעומר, הם ראו אנשים עובדים את אדמתם וחגגו את חייהם החדשים בחוץ. מאז, נהוג לחגוג את יום ל"ג בעומר בשמחה ובהדלקת מדורות, כסמל לאור התורה שהאיר רבי שמעון בר יוחאי בעולם. המדורות מסמלות גם את החיות והשמחה שבאה לאחר תקופת הצער וההסתתרות.
בקהילות יהודיות שונות התפתחו מנהגים מגוונים לחגיגת ל"ג בעומר. בקהילות המזרח, החג לווה בתהלוכות וריקודים סביב מדורות. אצל יהודי צפון אפריקה נהגו לערוך תפילות מיוחדות בקברי צדיקים. בקהילות אשכנזיות, ל"ג בעומר היה יום של טיולים וחגיגות בחיק הטבע.
לאורך השנים, ל"ג בעומר הפך למסורת עממית חשובה בקרב העם היהודי. עם זאת, יש המבקרים את המשך חגיגתו בימינו. טענה מרכזית היא שהחג איבד את משמעותו המקורית, והפך לחגיגה חילונית של מנגלים ומדורות. יתרה מכך, יש החוששים מהסכנות הבטיחותיות הכרוכות בהדלקת מדורות ענק. מצד שני, תומכי החג טוענים כי הוא מהווה חלק חשוב מהמסורת והזהות היהודית, ומאפשר לציבור להתחבר לשורשיו ולטבע.
בסופו של דבר, ההכרעה האם להמשיך ולחגוג את ל"ג בעומר תלויה בדעתו של כל אחד ואחת. החג עבר שינויים רבים לאורך ההיסטוריה, וייתכן שגם בימינו הוא ימשיך להתעצב בהתאם לצרכים ולתפיסות של החברה היהודית המודרנית.