קרן השתלמות – מהי ולמה כדאי להפריש חלק מהשכר?

קרן השתלמות היא תוכנית חיסכון לטווח קצר שניתן למשוך אותה שש שנים עד גיל הפרישה ושלוש שנים אחרי גיל פרישה, מהרגע שנפתחה.
קרן השתלמות – מהי ולמה כדאי להפריש חלק מהשכר?
קרן השתלמות – מהי ולמה כדאי להפריש חלק מהשכר?

מהי קרן השתלמות?
קרן השתלמות היא תוכנית חיסכון לטווח קצר שניתן למשוך אותה שש שנים עד גיל הפרישה ושלוש שנים אחרי גיל פרישה, מהרגע שנפתחה. במקור, קרן ההשתלמות יועדה לשכירים שאליה מפריש המעסיק סכום מסוים מתוך המשכורת, לצורך מימון השתלמויות והכשרות מקצועיות של העובד במהלך הקריירה.

הלכה למעשה, קרן ההשתלמות היא חיסכון פנסיוני ייחודי בשני אלמנטים: מכשיר חיסכון הוני, כלומר כזה המאפשר קבלת חיסון כמענק חד פעמי ולא כקצבה. ומכשיר המשרת את החוסך לטווח בינוני, אותו ניתן לפדות לאחר ותק של 6 שנים.

ישנם שלושה סוגים של קרנות השתלמות: מעמד שכיר, מעמד עצמאי ולבעלי שליטה. נכון להיום, למרות ייעודה המקורי, הרוב הגדול של בעלי קרנות ההשתלמות משתמש בה כתוכנית חיסכון "רגילה".

לקרן ההשתלמות יש שני יתרונות מרכזיים:
השלכת ותק – ישנם מקרים שבהם יש לעובד שתי קרנות השתלמות. אחת נזילה הקיימת למעלה משש שנים, והשנייה צעירה הקיימת פחות משלוש שנים. במקרה זה, ניתן למשוך יחד את הכספים שנצברו בשתי הקרנות בו זמנית ואחת מהן היא שכירה.

הלוואות בתנאים טובים – בשנים האחרונות לאור ירידת הריביות, רבים מבעלי הקרנות בוחרים לקחת הלוואה על חשבון הקרן במקום למשוך את הכסף, זאת מאחר שהריבית על הלוואות שניתנות על חשבון קרן ההשתלמות נמוכה ביחס להלוואות פיננסיים בבנקים, למשל.

כמה כדאי להפריש לקרן ההשתלמות?
אחת מהשאלות החשובות והחוזרות. כמובן שלא קיימת תשובה אחת, והדבר תלוי בעיקר בסוג מעמד הקרן (שכיר, עצמאי או בעל שליטה) ובשיקולים נוספים כמו למשל, בקרן במעמד שכיר, ההפרשות מתחלקות בין העובד למעסיק. התנאי הוא שהפקדות העובד לא תהיינה מהפקדות המעסיק (בדרך כלל בחלוקה של 7.5% המעסיק ו-2.5% העובד).

האם מעסיק יכול להפקיד אחוזי הפקדה נמוכים יותר?
בעקבות המשבר הכלכלי מעסיקים רבים הקטינו את אחוזי ההפקדה או הפסיקו לגמרי את ההפרשות אל הקרן, ככל שאין צו על העסק להפקיד לקרן היא השתלמות. ולכן, גם כאשר המעסיק הקטין את אחוזי ההפקדה, כל עוד היחס בין ההפקדה שלו לזו של העובד, עומד על לפחות שליש, ההפרשות תקינות.

קרן השתלמות – כגב כלכלי
לכ-40% מהשכירים במשק הישראלי יש קרן השתלמות, אבל רק בודדים מהם יודעים שניתן להפוך אותה לחיסכון לכל דבר. ממש כמו החיסכון בבנק, קופת גמל להשקעה או חיסכון בפוליסה פיננסית. כך, אל אפיקי החיסכון הקיימים ניתן לצרף גם את קרן ההשתלמות. חשוב לזכור כי ההפקדה לתכנית מתבצעת ישירות מתלוש השכר והכספים יהיו נזילים רק במועד הנזילות של קרן ההשתלמות. וכמובן, הכספים יהיו חייבים במס רווחי הון.

יתר על כן, בשוק הישראלי יש עשרות קרנות השתלמות. חלקן פתוחות להצטרפות לכלל הציבור וחלקן פתוחות להצטרפות רק לעובדי סקטור מסוים, כמו למשל, עובדי מדינה או רשויות מקומיות. לכל חברת ביטוח יש מספר קרנות המנהלות בפרופיל סיכון שונה. כמו למשל, קרנות המשקיעות באופן קבוע אחוז גבוה מסך הנכסים שלהם במניות ולעומתן קרנות אשר אינן משקיעות בכלל במניות.

קרנות השתלמות באפיק סיכון גבוה – כולל קרנות השתלמות שאפיק ההשקעות המרכזי שלהן הוא מניות.
קרנות השתלמות באפיק סיכון בינוני – קרנות כלליות יותר. קופות ללא אפיק השקעה מרכזי, הנוהגות לפזר את עיקר ההשקעות בין אגרות חוב ממשלתיות ומניות.
קרנות השתלמות באפיק סיכון נמוך – קרנות השתלמות המתמחות בהשקעה באגרות חוב ממשלתיות בלבד, ללא מניות.

לסיכום, ייעוץ בנושאים פנסיוניים הוא עניין מקצועי, ומותנה ברישיון. ישנן עשרות חברות ביטוח שעושות זאת, אך בין הבכירות ניתן למצוא את כלל, מיטב דש ומנורה מבטחים. יתרונות המיסוי של קרן ההשתלמות מיטיבים עם החוסכים, ויועצים גורסים כי לא כדאי למשוך מהם עד לפרישה. עם זאת, רצוי לדעת את האפשרויות העומדות מי שצריך ורוצה, וכיצד לנצל את הקרנות מבלי לבצע משיכה שלא כדין, אשר עלולה להותיר אותנו ללא חלק ניכר מהכספים אותם חסכנו.

שתפו:

Facebook
Twitter
WhatsApp