זוכרים שפעם בגלגל"צ היה קטע כזה בסוף השבוע להשמיע בעיקר שירים שקטים? קראו לזה "סוף שבוע רגוע בגלגל"צ". רעיון נחמד, אבל כאשר בגלגל"צ – לאור בקשת הקהל – התחילו להשמיע תכופות גם בימי שישי ושבת את הלהיט של נירוונה Smells Like Teen Spirit (שיר לא רגוע במיוחד, בלשון המעטה) הבנתי שנירוונה והאלבום שלהם Nevermind, הם לא סתם עוד להקה. הם הצליחו במקום שאחרים נכשלו – לגרום למוסיקת רוק רועשת ובועטת להשתלט על מצעדי הלהיטים ולהפוך לקונצנזוס.
נירוונה - לא משנה
לפני 33 שנים בדיוק, ב-24 בספטמבר 1991, יצא לאור אלבומה השני של נירוונה – אז להקה לא מוכרת במיוחד – בשם "Nevermind". מה שהחל כפרויקט של להקת אינדי די אלמונית מסיאטל שבארה"ב, הפך במהרה לתופעה תרבותית גלובלית שעיצבה מחדש את פני המוזיקה המודרנית. לא דבר של מה בכך, במיוחד כשמדובר במוסיקת גראנג', שלא התאימה למיינסטריים המקובל דאז בשל רעש גיטרות הדיסטורשן, השירה הצרודה והכועסת והנושאים שבהם לרוב עסקו השירים.
מרוק לגראנג'
במרכז האלבום עמד השיר "Smells Like Teen Spirit", שהפך להמנון של דור שלם. הצלחתו העצומה נבעה משילוב של מספר גורמים: הריף הגיטרה המיידי והתפוצץ, הדינמיקה המתפרצת בין השקט לרעש, והמילים האניגמטיות שביטאו תחושות של ניכור וחוסר מטרה. השיר תפס את רוח הזמן והפך לקול של דור ה-X. האלבום כולו מתאפיין באיזון מרתק בין המילים האפלות והעמוקות של קורט קוביין לבין הלחנים והעיבודים האנרגטיים. שירים כמו "Come As You Are" ו-"Lithium" משלבים מנגינות קליטות עם טקסטים מורכבים, יוצרים מתח מעניין בין נגישות לעומק אמנותי. השפעתו של האלבום "Nevermind" על התפתחות מוזיקת הגראנג' והרוק האלטרנטיבי הייתה מכרעת. האלבום הביא את הסאונד הגולמי והאותנטי של סיאטל אל מרכז הבמה, והפך את הגראנג' מתת-ז'אנר מקומי לתנועה מוזיקלית בינלאומית. הוא פתח את הדלת לשורה ארוכה של להקות רוק אלטרנטיבי שזכו להצלחה מסחרית, ושינה את הנוף המוזיקלי של שנות ה-90.
יותר מ 33 שנים
למרות שחלפו יותר משלושה עשורים מאז יציאתו, "Nevermind" נותר רלוונטי ומשפיע על דורות חדשים של מאזינים. נראה שהכנות הרגשית, האנרגיה המוזיקלית והמסרים האוניברסליים ממשיכים לדבר אל לבם של צעירים גם היום. האלבום הפך לאבן דרך תרבותית, המסמלת רגע מכונן בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית. "Nevermind" לא רק שינה את פני המוזיקה, אלא גם את התרבות הפופולרית בכללותה. 33 שנים אחרי, הוא עומד כעדות לכוחה של מוזיקה לחצות גבולות של זמן ומקום, ולגעת בלבבות של מיליונים ברחבי העולם.
