בעוד הילדים נהנים מחודשיים של חופש, ההורים מוצאים את עצמם מתמרנים בין עבודה, קייטנות ורגשות אשמה. האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על לוח החופשות בבתי הספר בישראל?
החופש הגדול, שהחל בישראל בתחילת יולי ונמשך עד סוף אוגוסט, נחשב לאחת התקופות המאתגרות ביותר עבור הורים עובדים. בעוד הילדים נהנים מהפסקה ארוכה ממסגרות הלימוד, ההורים ממשיכים לעבוד כרגיל, ולעיתים קרובות נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים – ולעיתים יקרים – כדי לגשר על הפער. מחירי הקייטנות מרקיעים שחקים, ימי החופשה של ההורים מתבזבזים, והמתח בבית עולה.
פתרונות זמניים ולא מספקים
רבים מההורים פונים לקייטנות פרטיות או עירוניות, אך אלו לרוב מסתיימות באמצע היום או פועלות רק בחלק מהחופש. גם פתרונות כמו "סבא וסבתא על תקן בייביסיטר" או עבודה מהבית במקביל להשגחה על ילדים, הופכים לשגרה שפוגעת בפרודוקטיביות ובשקט הנפשי. הורים מספרים כי התחושה היא שהם נדרשים ל"ג'אגלינג" מתמשך, שמכביד על חיי המשפחה ופוגע באיזון בין עבודה לפנאי.
מה קורה בעולם?
במדינות רבות באירופה, לוח החופשות מותאם יותר לשגרת העבודה של ההורים. לדוגמה, בגרמניה ובצרפת, החופש הגדול נמשך בין שישה לשבעה שבועות בלבד, ובמהלכו המדינה מציעה מערך רחב של פעילויות חינוכיות או קייטנות מסובסדות. בנוסף, מועדי החופשות מפוזרים יותר לאורך השנה, כך שהעומס על ההורים פוחת והילדים נהנים מהפוגות קצרות בתדירות גבוהה יותר.
האם הגיע הזמן לשינוי?
בשנים האחרונות עלו הצעות מצד ארגוני הורים ואנשי חינוך לבחון מחדש את לוח השנה של מערכת החינוך בישראל. רעיונות כמו קיצור החופש הגדול והוספת חופשות קצרות יותר במהלך השנה, עוררו דיונים אך לא הובילו לשינוי משמעותי. לצד זאת, ישנם גם קולות שטוענים כי דווקא החופש הארוך מאפשר לילדים להתאוורר, לנוח, ולפתח מיומנויות חברתיות ותחביבים שאינם מתאפשרים במהלך שנת הלימודים העמוסה.
סיכום
בינתיים, עשרות אלפי הורים בישראל ממשיכים להתמודד בכל קיץ עם אותה הדילמה: איך לשלב בין הצרכים של הילדים לבין דרישות העבודה – מבלי לאבד את השפיות. השאלה שנותרת פתוחה היא האם המדינה תתערב ותציע פתרון מערכתי, או שהמצב יישאר בעינו גם בשנים הבאות.
