הוצאות הביטחון של ישראל: קפיצה חדה על רקע מלחמה ותחזיות להמשך עלייה

שנת 2023 הביאה עמה הוצאות ביטחוניות שוברות שיאים – עם תקציב שחצה את רף 98 מיליארד השקלים. המדינה ניצבת בפני אתגר כפול: מענה לאיומים ביטחוניים מתמשכים, תוך שמירה על יציבות כלכלית ומניעת גירעונות חריגים.
הוצאות הביטחון של ישראל
הוצאות הביטחון של ישראל

הוצאות הביטחון של ישראל: עלייה דרמטית שלא נראתה זה עשור

בשנת 2023, הוצאות הביטחון של ישראל זינקו לשיאים חדשים, עם תקציב כולל של כ-98 מיליארד שקלים – עלייה של כ-24% בהשוואה לשנה הקודמת. העלייה החריגה נבעה בעיקר מהתפרצות מלחמת "חומת ברזל" באוקטובר 2023, שהובילה לגיוס מילואים בהיקף עצום, רכש חירום של אמצעי לחימה, והיערכות ממושכת בגזרות הדרום והצפון. ההוצאה מהווה כ-5.2% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), שיעור מהגבוהים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה והתוצר.
בניגוד לשנים קודמות, בהן תקציב הביטחון צמח באיטיות יחסית, השנה נרשמה התרחבות תקציבית חדה תוך חודשים ספורים בלבד. המשמעות בפועל: יותר כסף מופנה להצטיידות טכנולוגית, לחימושים מדויקים, ולתגבור מערכות ההגנה הרב-שכבתיות כמו "כיפת ברזל", "קלע דוד" ועוד.

ההשפעה המידית: עלייה משמעותית בגירעון התקציבי

ההוצאה הביטחונית חסרת התקדים השפיעה ישירות על תקציב המדינה הכולל. הגירעון התקציבי עמד על כ-77 מיליארד שקלים – 4.1% מהתמ"ג – הרבה מעל התחזיות שקדמו לפרוץ הלחימה. ברבעון האחרון של השנה, עלתה ההוצאה הציבורית על ביטחון ב-640%, מה שמעיד על מעבר חד מ"מצב שגרה" ל"כלכלת חירום". הגידול בגירעון מדאיג כלכלנים רבים, שכן הוא מגביל את היכולת להשקיע בתחומים כמו תשתיות, בריאות, חינוך ורווחה. המשק הישראלי, שמתמודד גם עם האטה בצריכה הפרטית וירידה בהשקעות זרות, עלול להידרש לקיצוצים נוספים בעתיד או להעלאות מיסים.

מקור התקציב: תקציב נוסף, סיוע אמריקאי והלוואות

כדי לממן את הקפיצה בהוצאות, הממשלה אישרה תקציב חרום של 28.9 מיליארד שקל – סכום שמתווסף לתקציב המדינה המקורי. מתוכם, 17 מיליארד הוקצו ישירות למערכת הביטחון, והיתרה לשיקום יישובים, סיוע לעסקים ותחומים אזרחיים. נוסף לכך, ממשל ארה"ב הביע תמיכה רחבה בישראל וביקש מהקונגרס לאשר סיוע חירום של 14.3 מיליארד דולר. הסיוע האמריקאי כולל רכש תחמושת, תמיכה לוגיסטית, ומערכות הגנה משותפות. ישראל שוקלת גם גיוס חוב בשוק הבינלאומי, אך זה כרוך בריבית גבוהה יותר בשל חוסר הוודאות האזורי.
הוצאות הביטחון של ישראל
הוצאות הביטחון של ישראל

השוואה עולמית: ישראל במקום גבוה בדירוג הוצאות ביטחון

לפי דו"ח SIPRI לשנת 2023, ישראל מדורגת במקום ה-15 בעולם בהיקף ההוצאות הביטחוניות הכוללות. במונחים של אחוז מהתמ"ג, מדובר באחת המדינות המובילות בעולם – נתון שמשקף את המורכבות הביטחונית הייחודית של האזור. ישראל מקדימה מדינות כמו קנדה, איטליה ואוסטרליה, גם אם גודל הכלכלה שלה קטן בהרבה. ההוצאה לנפש גבוהה במיוחד, ועומדת על כ-2,800 דולר לשנה – פי כמה מההוצאה הממוצעת במדינות אירופה.

מבט קדימה: הצפי הוא להמשך עלייה גם בשנים הקרובות

תחזיות כלכלנים מצביעות על כך שהוצאות הביטחון יוסיפו לעלות בשנים הקרובות, גם לאחר שוך הלחימה. ההערכות מדברות על תוספת של 1% עד 3% מהתמ"ג מדי שנה – כלומר תוספת של 20 עד 60 מיליארד שקל לתקציב הביטחון השוטף. האתגר המשמעותי של קובעי המדיניות יהיה למצוא את האיזון הנכון בין צורך ביטחוני לבין יציבות כלכלית. העלאה עקבית של התקציב ללא רפורמות מבניות עלולה להעמיס על המשק, לגרור העלאות מיסים ולפגוע בצמיחה.

סיכום: דילמה בין ביטחון לשגשוג אזרחי

שנת 2023 מהווה נקודת מפנה ביחס בין ביטחון לכלכלה בישראל. מצד אחד, המציאות הביטחונית מחייבת היערכות מקיפה ומתמשכת. מצד שני, המחיר הכלכלי גבוה – והוא עלול לפגוע ברמת החיים של כלל הציבור. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה: האם ישראל תדע לנווט בחוכמה בין צורכי הביטחון הקיומיים לבין השאיפה למדינה משגשגת וצודקת יותר? מה שברור – התקציב הביטחוני הוא כבר מזמן לא רק עניין של צבא, אלא של כלכלת מדינה שלמה.

שתפו:

Facebook
Twitter
WhatsApp