fbpx

חשבתם שארה"ב שולטת בכדורסל העולמי? תחשבו שוב

ליגת הכדורסל האמריקאית (NBA) אולי עדיין נחשבת למלהיבה מכולן, אבל אליפות העולם בכדורסל שוב מוכיחה לכולם בכלל ולאמריקנים בפרט: ימיה של ארה"ב כשחקן הדומיננטי שאין שני לו חלפו מן העולם.

"הפסד מפתיע לארה"ב מול ליטא", הייתה הכותרת באתרי חדשות וספורט רבים ב-3 בספטמבר 2023, בעקבות ההפסד של נבחרת ארה"ב בכדורסל לנבחרתה של ליטא 110-104 במסגרת משחקי אליפות העולם בכדורסל המכונה "מונדו בקסאט". הפסד מפתיע? לא בהכרח. אין ספק ששחקני הנבחרת האמריקאית, המשחקים במהלך השנה בליגת ה-NBA הטובה בעולם, הם ברמה הגבוהה ביותר, אולם מזה עשורים שארה"ב אינה בהכרח הפייבוריטית לנצח בכל משחק כדורסל.

 

הדומיננטיות של ארה"ב למול העולם, כפי שבאה לידי ביטוי באולימפיאדת ברצלונה בשנת 1992 עם נבחרת החלומות בכיכובם של ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון, לארי בירד ושאר הכוכבים – כבר אינה עוד. וזה לא בגלל שמאז לא עלו על מגרש הכדורסל האמריקני שחקנים אדירים כמו ג'ורדן, מג'יק ובירד. רמת הכדורסל בארה"ב לא ירדה והליגה הטובה בעולם (ה-NBA) ממשיכה לייצר כוכבים בקנה מידה עולמי דוגמת לברון ג'יימס, סטף קרי ועוד רבים וטובים. אז מה בכל זאת קרה? במשפט קצר אחד: העולם צמצמם את הפער.

 

בעקבות עליית הפופולאריות של משחק הכדורסל ברחבי העולם, מדינות החלו להשקיע יותר כסף ומשאבים בפיתוח הספורט אצלם. במקביל, החל משנות ה-80' שחקני כדורסל מאירופה בעיקר (אך לא רק) החלו לשחק בליגת ה-NBA, ומספרם עלה בהדרגה. חלקם עלו מן הספסל – כמו טוני קוקוץ' בשיקאגו בולס של שנות ה-90' – וחלקם פתחו בחמישייה והובילו את קבוצותיהם לאליפויות, כמו האקים אולאג'וואן (יליד ניגריה שבאפריקה) ודירק נוביצקי מגרמניה, שהוביל את קבוצתו דאלאס מאבריקס לאליפות בשנת 2011. כיום, רמתם של השחקנים הזרים ב-NBA אינה נופלת מאלה האמריקאים, עם כוכבים כמו יאניס אדטוקומבו (יווני במקור) וניקולה יוקיץ' (יליד סרביה) שנבחרו שניהם לשחקן המצטיין של הליגה פעמיים(!) והובילו את קבוצותיהם לאליפות.

 

בנוסף, הפער בין ארה"ב לשאר העולם ניכר במסגרות הבינלאומיות, כמו אליפות העולם והאולימפיאדה, בין השאר מכיוון ששחקני המדינות האחרות משחקות כקבוצה ולא כאינדיבידואלים. אין ספק שכל אחד מהשחקנים האמריקאים בנבחרת האמריקאית אתלטי וכישרוני להפליא, אולם כדורסל זה עדיין ספורט קבוצתי. בלא מעט משחקים במסגרות אלה נוצחה נבחרת ארה"ב מכיוון שמולם ניצבה קבוצה מגובשת שידעה לשחק ביחד ולנצל זאת, הן בצד ההתקפי והן ההגנתי, בעוד השחקנים האמריקאים – טובים ככל שיהיו – לא שחקו מספיק ביחד כקבוצה. וכך, בהדרגה, גם אלמנט הפחד מן העליונות האמריקאית דעך, עד שכיום מדינות רבות אמנם מכבדות את הכדורסל האמריקני, אך עם זאת מאמינות שגם הן מכירות ויודעות את המשחק לא פחות מהמדינה שהמציאה אותו.

שתפו:

Facebook
Twitter
WhatsApp