בישראל אוהבים לומר, שאם השיר שלנו לא מקבל 12 נקודות – זה בגלל שהם אנטישמים. ואם הוא כן מקבל 12 נקודות – זה בגלל שיש להם רגשי אשם על כך שהם אנטישמים. אבל איך באירופה מתייחסים לתחרות השירים, שנראה כאילו הייתה פה מאז ותמיד?
תחרות הזמר של אירופה, המוכרת יותר בשם "אירוויזיון", ידעה עליות ומורדות לאורך השנים, אבל תמיד הצליחה לשמור על קהל מעריצים גדול ועל עניין רב, בניסיון מתמיד לדמות לה כמעין "תמונת מצב" על המתרחש ביבשת. לכולם ברור שבדומה לספורט, התחרות אינה קובעת באופן אובייקטיבי (עד כמה שניתן) מה הוא השיר הטוב ביותר, שכן בחירת השיר תמיד מושפעת במידה לא מבוטלת ממצבה של אירופה בכלל ומצבן של מדינות אירופה בפרט. א איך הכל התחיל?
האירוויזיון, הנחשב לתחרות הזמר הבינ"ל המפורסמת בעולם, החל כרעיון צנוע של איחוד האומות האירופיות לאחר מלחמת העולם השנייה, בניסיון לאחות את הקרעים בין המדינות ולקדם את התרבות האירופאית. וכך, התחרות יצאה לדרך במאי 1956 בלוגאנו שבשוויץ, בהשתתפות שבע מדינות בלבד: איטליה, בלגיה, גרמניה, הולנד, לוקסמבורג, צרפת ושווייץ. אגב, בתחרות הראשונה ההצבעה הייתה חשאית ונערכה בחדר צדדי סמוך לאולם, כאשר פרט לזוכה, לא הוכרזו תוצאות התחרות (כלומר: לא פורסם מי הגיע למקום השני, השלישי וכו').
אנחנו הצטרפנו לחגיגה בשנת 1973 עם השיר "אי שם" בביצוע של אילנית, שהגיע למקום הרביעי והמכובד. כמה שנים בלבד לאחר מכן, בשנת 1978, זכתה ישראל בפעם הראשונה עם השיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא, ושוב בשנה לאחר מכן עם השיר "הללויה" בביצוע גלי עטרי וחברי ההרכב "חלב ודבש". מאז זכינו במקום הראשון פעמיים נוספות: בשנת 1998 עם דנה אינטרנשיונל והשיר "דיווה", ושוב ב-2018 עם נטע ברזילי ושירה "Toy".
עם השנים, התחרות צברה תאוצה והפכה לתופעת תרבות עולמית, עם יותר מארבעים מדינות, בהן אפילו מדינות מאסיה, מאפריקה (כמו מרוקו!), אוסטרליה וארצות הברית. מדינות רבות הצטרפו במיוחד לאחר קריסתה של ברית המועצות בסוף שנות ה-80' והתפרקותה למדינות נפרדות ועצמאיות, מה שהביא – בסופו של דבר – להחלטה לפצל את התחרות לשני חצאי גמר על פני יומיים. באירוויזיון השנה (2024) ישתתפו 37 מדינות.
מעבר להיותה תחרות זמר, האירוויזיון משמשת כמשאית דגל של האיחוד האירופי ושל ערכי הפלורליזם והסובלנות. התחרות מאפשרת למדינות חברות לחגוג את מורשתן התרבותית הייחודית, תוך שמירה על חזון של גיוון והכלה. ההזדמנות לארח את האירוויזיון נחשבת כבוד גדול עבור המדינה המארחת, המאפשר לה להציג את מיטב התרבות והמסורת שלה לקהל צופים עולמי. בנוסף, האירוויזיון מהווה חלון ראווה לערכים האירופים של פלורליזם, דמוקרטיה וקידמה חברתית, וגם מכאן חשיבותו.