עלילה והעמדה
ארגון צללים סודי שמזוהה רק על ידי הלוגו שלו (עיגול, משולש וריבוע) מנהל תחרות מבוססת משחקי ילדות לאנשים נואשים לכסף. המנצח או המנצחים זוכים בסכום מאוד גדול והמפסידים נרצחים במקום.
יש כמובן עשירים שצופים במשחקי הדמים תמורת כסף ומתערבים על מי ינצח ומי לא.
מקוריות
האם זה רעיון חדש?
במהותו, לא. הקונספט של פשוטי עם שנלחמים אחד לשני למוות בתמורה לכסף או חופש הוא לא קונספט קולנועי חדש, למען האמת הוא לא קונספט קולנועי בכלל. קוראים לזה גלדיאטורים ועבדים. מאז שהיו למין האנושי עבדים המין האנושי היה גורם להם להילחם אחד בשני למוות. קונספט דומה גם ניתן למצוא בסרטים אחרים, סדרות ומשחקי מחשב שונים.
האם צריך מקוריות?
הסטינג הוא פשוט הסיטואציה שבה אנחנו מבינים את הסיפור.
לדעתי, סטינג לא חייב להיות מקורי. כמה סרטים וסדרות על יש זומבים? מלאן. מה שמבדיל ביניהן הוא הטייק השונה של כל סדרה וסרט. זה יכול להיות קומי, מותח, דרמה כמו ווקינג דד, אקשן מד"ב כמו רזידנט איוול.
אז מה כן מקורי במשחקי הדיונון?
במשפט אחד, משחקי ילדות שמשלמים עליהם מחיר של מבוגרים (מוות כאילו, הם מתים).
האם ההייפ מוצדק?
אני אגיד לכם איפה משחקי הדיונון מצליח ששאר הדברים שאנחנו צורכים כושלים – סטוריטלינג. איך מספרים לנו סיפור.
הדמויות במשחקי הדיונון הן עגולות, מורכבות, הפעולות שלהן מבוססות בהיגיון של הדמות, אנחנו מבינים מי הדמות לפי המעשים שלה ולמה היא מסוגלת.
מידע על הדמויות נשתל בתחילת הסיפור ומשמש בהמשכו.
אנשים צמאים לסיפור טוב, סיפורים זה דברים שאנחנו גדלים עליהם, אנחנו יודעים מתי סיפור הוא טוב ומתי הוא לא. לצערנו במערב הסטנדרט לסיפור טוב ירד. התרגלנו להוליווד ולסרטים עם דמויות שטוחות ועלילה סבירה, סקוויד גיים מאידך מעניק לנו סיפור שמסופר טוב, עם מספיק טוויסטים ודרמה כדי לשמור עלינו דבוקים למסך.
לסיכום, לחלוטין שווה צפייה.
האם ההייפ מוצדק? רק לנוכח הרמה הירודה שלה אנחנו רגילים מהוליווד.