שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הניגשים לבחינות בתשפ"ג (2022/23) הגיע ל-81%, בדומה ל-80.4% בתשפ"ב. בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) ובמעבר לתשפ"ד (2023/24) עמד אחוז נשירת התלמידים בכיתות ז-יב על 1.9%.
משנת הלימודים של 2009/10 חלה עלייה במספר בני נוער בגילי 12 עד 17, כולל, שלמדו לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, והוא הגיע ל-3,354 בשנת תשפ"ד (2023/24).
לאוכלוסייה זו מאפיינים ייחודיים: 75.3% למדו באוניברסיטה הפתוחה, 75.9% למדו מקצוע בתחומי המדעים וההנדסה, 64.8% היו בנים, 96.7% מהם היו יהודים ואחרים ו-52.9% מהיהודים והאחרים גרו ביישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (10-8).
בשנת 2022, 6.2% מכלל הילדים עד גיל 17 חיו במשקי בית ללא מועסקים. השיעור בקרב האוכלוסייה היהודית עמד על 3.4%, בעוד שבאוכלוסייה הערבית השיעור היה גבוה יותר ועמד על 15.4%.
ההכנסה הכספית החודשית נטו למשקי בית עם ילדים הייתה 20,106 ש"ח, גבוהה פי 1.4 מההכנסה למשקי בית ללא ילדים (14,032 ש"ח).
במהלך החודשים ינואר עד ספטמבר 2023, נפגעו בתאונות דרכים 1,386 ילדים בגילאי 0-14, שהם 11.3% מכלל הנפגעים. מספר זה מציין ירידה של 12.3% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022.
בשנת 2022, כ-128,000 ילדים (41.1 ל-1,000 ילדים) הושמו במסגרות רווחה, כשהם מהווים כ-43.8% מכלל המושמים במסגרות רווחה.
בשנת תשפ"ב (2021/22), 71.8% מכלל הספורטאים הפעילים בישראל בגילאי 7-18 היו ילדים, מתוך כ-95,770 ספורטאים פעילים.