לצד ירידה משמעותית של היצוא לעומת שנת 2023, בשנה החולפת ניכרת עלייה בולטת דווקא ביצוא למדינות אירופה ואסיה.
לצד ירידה משמעותית של היצוא לעומת שנת 2023, בשנה החולפת ניכרת עלייה בולטת דווקא ביצוא למדינות אירופה ואסיה.
דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 חושף תמונה מורכבת של סחר החוץ של ישראל, עם מגמות מגוונות ביבוא וביצוא הסחורות למדינות שונות. הדוח כולל נתונים על יצוא ויבוא סחורות, ללא יהלומים, ומשווה בין שנת 2024 לשנת 2023.
מבחינת היצוא, נרשמה ירידה משמעותית של 4.2% לעומת השנה הקודמת, והסתכם ב-223.6 מיליארד ש"ח. יחד עם זאת, ניכרה עלייה בולטת ביצוא למדינות האיחוד האירופי (עלייה של 25.3%) ולמדינות אסיה (50.7%). מנגד, נרשמה ירידה משמעותית ביצוא לארצות הברית ולסין.
בתחום היבוא, סך הסחורות הגיע ל-339.5 מיליארד ש"ח, עלייה של 0.4% לעומת 2023. בולטת העלייה ביבוא ממדינות אסיה, ובעיקר מסין, עם קפיצה של למעלה מ-100%. במקביל, יבוא ממדינות אירופה וארצות הברית ירד משמעותית.
מבחינת מאזן הסחר, הדוח מדגיש את הגירעון בסחר עם מדינות אסיה שהחמיר ב-34.4% לעומת השנה הקודמת, וכן את העודף בסחר עם אמריקה שירד ב-11.8%.
נוכח חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן לכהונה שנייה, עולה חשיבותה של מערכת היחסים המסחרית בין ישראל לארצות הברית. טראמפ ידוע בגישתו הפטריוטית והדגש שהוא שם על "אמריקה תחילה," מה שעלול להקשות על מדינות זרות, כולל ישראל, לשמר או להרחיב את נתח השוק שלהן בארצות הברית.
כדי לשפר את מדיניות הסחר ולהיערך לאתגרים אלו, מומלץ לנקוט בכמה צעדים מרכזיים:
זכויות יוצרים שמורים למערכת חדשות אחרונות משנת 2005 © Last News co il