מרוץ חוות שרתי ה-AI בישראל: מי יקבל את החשמל?

ישראל נכנסת לתקופה חדשה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, כאשר הביקוש להקמת חוות שרתי AI ומרכזי נתונים הולך וגדל בקצב משמעותי. על פי המידע שנחשף לאחרונה, בקשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל בישראל מגיעות להיקף מצטבר של כ 27 ג'יגה ואט
חוות שרתי AI

הביקוש לחוות שרתים מזנק ומגיע להיקפים חסרי תקדים

ישראל נכנסת לתקופה חדשה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, כאשר הביקוש להקמת חוות שרתי AI ומרכזי נתונים הולך וגדל בקצב משמעותי. על פי המידע שנחשף לאחרונה, בקשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל בישראל מגיעות להיקף מצטבר של כ 27 ג'יגה ואט. מדובר בהיקף עצום שממחיש את עוצמת התחרות סביב הקמת תשתיות מחשוב מתקדמות בישראל ואת הציפיות הגבוהות של חברות ויזמים מהמשך התפתחות תחום הבינה המלאכותית. חוות שרתים המיועדות להפעלת מערכות AI דורשות כמויות גדולות במיוחד של חשמל, בין היתר בשל הצורך להפעיל מעבדים ומאיצים מתקדמים במשך שעות רבות ובחלק מהמקרים באופן רציף. לצד הביקוש לחשמל קיימת גם דרישה לקרקעות מתאימות, מערכות קירור, חיבורי תקשורת מהירים ותשתיות גיבוי. גורמים עסקיים רבים מזהים בתחום הזדמנות כלכלית משמעותית ומנסים להבטיח לעצמם מקום בשוק המתפתח. בין השמות שעלו במסגרת המרוץ נמצאים אנשי עסקים וחברות נדל"ן ואנרגיה שמקדמים תוכניות להקמת חוות שרתים באתרים שונים בישראל. עבור המשק הישראלי מדובר בשינוי משמעותי, משום שמרכזי נתונים יכולים להפוך בעתיד לחלק מרכזי מתשתית הטכנולוגיה המקומית ולתמוך בפעילות של חברות ישראליות ובינלאומיות. עם זאת, היקף הבקשות מעלה שאלות משמעותיות לגבי היכולת של מערכת החשמל בישראל לספק את הביקוש הצפוי.

החשמל הופך לצוואר הבקבוק המרכזי של תעשיית ה-AI

האתגר המרכזי שעומד כיום בפני מקדמי חוות שרתי AI בישראל אינו בהכרח מציאת שטח או גיוס הון, אלא היכולת לקבל חיבור מתאים לרשת החשמל. חוות שרתים גדולות זקוקות לאספקת חשמל בהיקפים משמעותיים מאוד, וככל שהביקוש למחשוב AI עולה כך גדלה גם צריכת האנרגיה של מרכזי הנתונים. במצב שבו קיימות בקשות בהיקף של כ 27 ג'יגה ואט, ברור כי לא ניתן להתייחס לכל הבקשות כאילו ניתן לממש אותן במקביל. מערכת החשמל צריכה להתמודד גם עם צריכת החשמל של משקי הבית, מפעלים, עסקים ותשתיות חיוניות, ולכן נדרשת בחינה של סדרי עדיפויות ושל יכולת ההולכה והייצור. נגה, החברה המנהלת את מערכת החשמל בישראל, ממלאת תפקיד מרכזי בבחינת הבקשות ובהבנת ההשפעה האפשרית שלהן על המערכת. גם רשות החשמל נדרשת להתמודד עם השאלה כיצד לתעדף בין פרויקטים שונים וכיצד לאפשר את צמיחת תחום מרכזי הנתונים מבלי ליצור עומס בלתי אפשרי על הרשת. עבור היזמים, חיבור לחשמל אינו פרט טכני בלבד אלא תנאי בסיסי לקיומו של הפרויקט. השקעה בקרקע ובתכנון אינה מספיקה אם אין ודאות לגבי אספקת החשמל. כתוצאה מכך, הזמינות העתידית של אנרגיה הופכת לאחד הגורמים החשובים ביותר בקביעת המיקום של חוות שרתים בישראל. במקביל, ההתפתחויות עשויות להאיץ השקעות בתשתיות חשמל חדשות, בתחנות כוח ובמערכות אגירת אנרגיה.

צחי נחמיאס ויצחק תשובה בין השחקנים במרוץ החדש

המרוץ להקמת חוות שרתי AI בישראל מושך אליו שחקנים מוכרים מעולמות הנדל"ן, האנרגיה והתשתיות. בין השמות שעלו בדיווחים האחרונים נמצאים צחי נחמיאס וקבוצת מגה אור וכן יצחק תשובה וקבוצת דלק באמצעות מהדרין. החשיפה של הבקשות לחיבור לרשת מאפשרת להבין עד כמה חברות גדולות מזהות את הפוטנציאל הטמון במרכזי נתונים ובתשתיות AI. מגה אור, שכבר מחזיקה בפעילות משמעותית בתחום הנדל"ן המניב והלוגיסטיקה, מתמודדת עם תוכנית לחיבור בהיקף של ג'יגה ואט במתחם אליאנס בחדרה. במקביל, מהדרין חשפה באמצעות בקשות החיבור שלה כוונות לקדם חוות שרתים בשני אתרים. הכניסה של חברות בעלות ניסיון בתחומי הקרקע, האנרגיה והפיתוח לפרויקטים מסוג זה אינה מקרית. הקמת מרכז נתונים דורשת שילוב בין קרקע מתאימה, הון משמעותי, יכולת תכנון, חיבורי תקשורת ותשתית חשמל יציבה. לכן חברות שכבר מחזיקות בקרקעות ובתשתיות יכולות ליהנות מיתרון משמעותי. עבור ישראל, התחרות בין החברות עשויה להיות חיובית אם היא תוביל להשקעות חדשות ולהקמת תשתית שתשרת את תעשיית הטכנולוגיה לאורך שנים. עם זאת, מספר הפרויקטים והיקפם מעידים גם על הצורך במדיניות ברורה שתגדיר מי יוכל להקים חוות שרתים, היכן ניתן יהיה להקים אותן וכיצד יחולקו משאבי החשמל. ככל שהביקוש למחשוב AI ימשיך לגדול, צפויים שחקנים נוספים להצטרף למרוץ.

האם ישראל תהפוך למעצמת תשתיות AI?

ההתפתחויות סביב חוות שרתי AI עשויות להפוך את ישראל לאחת המדינות שבהן תשתיות הבינה המלאכותית מקבלות חשיבות אסטרטגית. ישראל מוכרת בעולם בזכות תעשיית הטכנולוגיה שלה, חברות התוכנה והסייבר והאקוסיסטם של חברות הזנק, אך כדי להמשיך לצמוח בעידן הבינה המלאכותית נדרשת גם תשתית מחשוב משמעותית. מרכזי נתונים גדולים יכולים לאפשר לחברות ישראליות להפעיל מודלים מתקדמים, לבצע אימון של מערכות AI ולספק שירותים ללקוחות בארץ ובעולם. לפי הערכות שעלו לאחרונה, הפוטנציאל הכלכלי של תחום חוות השרתים בישראל עשוי להגיע לעשרות ואף למאות מיליארדי שקלים לאורך זמן. אולם הדרך למימוש הפוטנציאל אינה פשוטה. המדינה תצטרך להתמודד עם צריכת החשמל הגבוהה, זמינות הקרקע, תשתיות התקשורת, צריכת המים ומערכות הקירור וכן עם שאלות סביבתיות ותכנוניות. בנוסף, יהיה צורך ליצור ודאות רגולטורית שתאפשר ליזמים לבצע השקעות בהיקפים גדולים. אחת השאלות החשובות תהיה האם ישראל תסתפק באספקת תשתית לחברות מקומיות או תנסה למשוך גם חברות בינלאומיות שירצו להקים מרכזי מחשוב בישראל. אם תשתיות החשמל והתקשורת יורחבו בקצב המתאים, חוות שרתים יכולות להפוך למנוע צמיחה חדש עבור ענף הטכנולוגיה והנדל"ן. בשלב הנוכחי, המרוץ עדיין נמצא בהתפתחות, והפער בין מספר הבקשות לבין יכולת המערכת לספק את החשמל הנדרש צפוי להיות אחד הנושאים המרכזיים שיקבעו אילו פרויקטים אכן ייצאו לדרך. עבור ישראל, מדובר בהחלטה בעלת משמעות ארוכת טווח לגבי מעמדה בעידן הבינה המלאכותית.

הידעת?

חוות שרתי AI היא מרכז נתונים הכולל מערכות מחשוב חזקות המיועדות בין היתר להרצת מודלים של בינה מלאכותית, עיבוד כמויות גדולות של מידע ואימון מערכות מתקדמות. מערכות אלה צורכות כמויות חשמל גבוהות ודורשות קירור ותשתיות תקשורת מתקדמות.

צריכת החשמל משתנה בהתאם לגודל החווה ולסוג המעבדים והשרתים שבהם משתמשים. מרכזי נתונים גדולים המיועדים ל AI יכולים לדרוש כמויות חשמל משמעותיות מאוד, ולכן חיבור לרשת החשמל הוא אחד התנאים החשובים ביותר להקמתם.

לפי המידע שפורסם לאחרונה, הבקשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל בישראל מגיעות להיקף מצטבר של כ 27 ג'יגה ואט. מדובר בהיקף גדול משמעותית מהיכולת שניתן לממש באופן מיידי ולכן צפוי צורך בתעדוף בין הפרויקטים.

בין החברות והשחקנים שהוזכרו במסגרת המרוץ נמצאים מגה אור וצחי נחמיאס וכן מהדרין וקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה. מדובר בשילוב של חברות הפועלות בתחומי הנדל"ן, האנרגיה והתשתיות.

כן. מרכזי נתונים יכולים לתמוך בהתפתחות תעשיית הבינה המלאכותית, למשוך חברות טכנולוגיה בינלאומיות ולייצר השקעות משמעותיות בתשתיות. עם זאת, כדי לממש את הפוטנציאל יהיה צורך להרחיב את תשתיות החשמל והתקשורת ולייצר מדיניות ברורה להקמת מרכזי נתונים בישראל.

שתפו:

Facebook
Twitter
WhatsApp

המשך גלישה באתר מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות של האתר

באתר זה נעשה שימוש בטכנולוגיות איסוף מידע כגון Cookies, לרבות על ידי צדדים שלישיים, כדי לספק לך חווית גלישה טובה יותר וכן למטרות סטטיסטיקה, איפיון ושיווק. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לכך. למידע נוסף בנושא ואפשרות לנהל את השימוש באמצעים הללו.