אנטישמיות בבתי ספר יהודיים בתפוצות: העדויות שנחשפו בכנס החינוך בירושלים

מאז 7 באוקטובר 2023 מתמודדים בתי ספר יהודיים ברחבי העולם עם מציאות מורכבת של עלייה באנטישמיות וחששות ביטחוניים. בכנס החינוך הבינלאומי EDUNATION שנערך בירושלים הציגו מנהלי מוסדות חינוך מאוסטרליה ומבריטניה עדויות על התקריות, ההוצאות הכבדות על אבטחה וההשפעה על שגרת הלימודים
מגני דוד עם הכיתוב jude

כנס החינוך הבינלאומי EDUNATION, שנפתח בירושלים ב-9 בנובמבר ונמשך גם היום, הפך לזירה שבה הוצגו לא רק רעיונות על עתיד הלמידה, בינה מלאכותית וחדשנות חינוכית, אלא גם אתגרים ביטחוניים וחברתיים שמעסיקים בתי ספר יהודיים ברחבי העולם. מנהל בית הספר היהודי Bialik College במלבורן סיפר כי מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023 חלה עלייה בתדירות האירועים האנטישמיים שחווה המוסד, עד כדי צורך בהיערכות ביטחונית נרחבת ובתרגול מצבי חירום. במקביל, מנהל ארגון בתי הספר היהודיים בבריטניה הצביע על הקשר בין ההתפתחויות במזרח התיכון לבין תחושת הביטחון של יהודים במדינות אחרות. העדויות שהוצגו בכנס מעלות שאלה חינוכית רחבה: כיצד בתי ספר יכולים לשמור על שגרת לימודים, תחושת שייכות וביטחון כאשר המציאות שמחוץ לשעריהם משתנה?

מה חשפו מנהלי בתי הספר היהודיים בכנס בירושלים?

ב-9 וב-10 בנובמבר מתקיים במרכז הקונגרסים בנייני האומה בירושלים כנס החינוך הבינלאומי EDUNATION, ביוזמת עיריית ירושלים. הכנס מפגיש אנשי חינוך, מקבלי החלטות, חוקרים, יזמים ונציגים ממערכות חינוך שונות בעולם, ועוסק בעתיד החינוך, חדשנות טכנולוגית, בינה מלאכותית, רב-תרבותיות וחינוך במצבי משבר. 

אחד הנושאים שעלו במסגרת הכנס הוא מצבם של בתי ספר יהודיים בתפוצות מאז אירועי 7 באוקטובר 2023. שניים מהמשתתפים שהביאו את הנושא לדיון הם ג'רמי סטואו-לינדר, מנהל Bialik College במלבורן שבאוסטרליה, והרב דיוויד מאייר, מנכ"ל ארגון PaJeS, הפועל עם יותר מ-90 בתי ספר יהודיים בבריטניה.

לפי דיווח שפורסם ב-9 בנובמבר, השניים הציגו תמונה של מציאות שבה מוסדות חינוך נדרשים להתמודד במקביל עם משימות חינוכיות רגילות ועם הצורך להגן על תלמידים, מורים ומשפחות.

העדויות מעניינות במיוחד משום שהן מגיעות ממנהלים שנמצאים בלב העשייה החינוכית. הם אינם מדברים רק על נתונים או על מדיניות ממשלתית, אלא על האופן שבו האתגרים הביטחוניים משפיעים על ההתנהלות היומיומית של בית הספר.

מלבורן: כאשר אבטחה הופכת לחלק משגרת בית הספר

אחת העדויות הבולטות הגיעה מג'רמי סטואו-לינדר, מנהל Bialik College, בית ספר יהודי-ציוני במלבורן שבו לומדים יותר מ-1,100 תלמידים.

לדבריו, לפני מתקפת 7 באוקטובר 2023, בית הספר התמודד עם אירוע אנטישמי בערך אחת לחצי שנה. לאחר מכן התדירות עלתה לאירועים מדי שבועיים עד שלושה, ובתקופות מסוימות אף למספר אירועים ביום. מדובר בתיאור של מנהל בית הספר את המתרחש במוסד שאותו הוא מנהל, ולא בנתון המייצג את כלל בתי הספר באוסטרליה.

יותר ממיליון דולר אוסטרלי בשנה על אבטחה

היבט משמעותי נוסף בעדותו נוגע להוצאות הביטחון. לפי הדברים שהובאו בדיווח, בית הספר משקיע כ-1.1 מיליון דולר אוסטרלי בשנה באמצעי אבטחה, לרבות מאבטחים חמושים והיערכות למצבי חירום.

בנוסף לאמצעי האבטחה הפיזיים, מתקיימים בבית הספר תרגולים של מצבי חירום, ובהם תרגילי הסתגרות וסגר בתוך המבנה. המשמעות היא שהיערכות ביטחונית אינה מסתכמת בהצבת מאבטח בכניסה, אלא הופכת לחלק מתכנון הפעילות השוטפת של המוסד.

כאשר תלמידים ומורים נדרשים להכיר נהלים למצבי חירום, הדבר משפיע גם על האופן שבו הם חווים את סביבת הלימודים. בית הספר נדרש לשמור על מרחב שמאפשר למידה, מפגש חברתי והתפתחות אישית, ובמקביל להיערך לתרחישים שאינם חלק מהשגרה החינוכית הרגילה.

בריטניה: הקשר בין המצב במזרח התיכון לתחושת הביטחון בבתי הספר

דיוויד מאייר, מנכ"ל ארגון PaJeS בבריטניה, הציג בכנס את נקודת המבט של מערכת החינוך היהודית במדינה. הארגון פועל עם יותר מ-90 בתי ספר, ומאייר משמש גם חבר בדירקטוריון Ofsted, רשות הפיקוח על החינוך באנגליה.

מאייר תיאר קשר בין ההתפתחויות בישראל ובעזה לבין האווירה שבה חיים יהודים במדינות אחרות. הוא השתמש בביטוי "כשישראל מתעטשת, אנחנו מצטננים" כדי לתאר את התחושה שלפיה תקופות של הסלמה באזור משפיעות גם על הקהילות היהודיות בתפוצות.

לדבריו, בתקופות שבהן העימות במזרח התיכון נרגע, גם המצב בקהילות היהודיות בחו"ל עשוי להירגע, ואילו בתקופות של הסלמה מתחדשות המתיחויות והחששות.

לא רק אבטחה: גם תחושת שייכות וביטחון אישי

האתגר של בתי ספר יהודיים אינו מסתכם בשמירה על המבנה או בהיערכות לאירועי חירום. תלמידים צריכים להרגיש שהם יכולים להגיע לבית הספר, ללמוד, להשתתף בפעילויות ולהביע את זהותם בלי לחשוש מהטרדות או מפגיעה.

מבחינה חינוכית, מדובר במשימה מורכבת: בית הספר צריך לספק סביבה בטוחה, אך גם להימנע ממצב שבו נושאי האבטחה והחשש מפני אנטישמיות הופכים למוקד המרכזי של חיי התלמידים.

מאייר התייחס גם לתחושת הביטחון האישית של יהודים במרחב הציבורי בבריטניה, והבחין בין החוויה שלו שם לבין התחושה כאשר הוא מסתובב בישראל. הדברים מדגישים כי תחושת הביטחון אינה נמדדת רק במספר המאבטחים או באמצעי ההגנה, אלא גם ביכולת של אדם לחיות את זהותו באופן טבעי.

מה המשמעות עבור מערכת החינוך בישראל?

העדויות שהוצגו בכנס אינן מלמדות בהכרח על מצבם של בתי הספר בישראל, שבהם קיימים מאפיינים ביטחוניים, חברתיים וקהילתיים שונים. עם זאת, הן מעלות סוגיות רלוונטיות גם למערכת החינוך המקומית.

ראשית, הן ממחישות את הקשר בין תחושת ביטחון לבין היכולת לקיים שגרת לימודים. כאשר תלמידים חווים איום או חשש על רקע זהותם, הדבר עלול להשפיע על תחושת השייכות שלהם ועל הקשר שלהם לבית הספר.

שנית, הן מדגישות את חשיבות ההכשרה של צוותי החינוך. מורים ומנהלים נדרשים לא רק להעביר חומר לימודי, אלא גם לזהות מצבים של הדרה, אפליה, הטרדה ופגיעה בתלמידים. במקרים שבהם מתעוררת בעיה, נדרשים נהלים ברורים ויכולת לתת מענה חינוכי ורגשי.

שלישית, עולה הצורך בשיתוף פעולה בין בתי הספר, ההורים, הקהילה והרשויות. אבטחה פיזית יכולה להיות מרכיב חשוב, אך היא אינה מחליפה פעילות חינוכית שמחזקת סובלנות, כבוד הדדי, זהות ויכולת להתמודד עם מחלוקות.

כנס EDUNATION: עתיד החינוך כולל גם התמודדות עם משברים

הדיון באנטישמיות בבתי הספר היהודיים הוא רק אחד מהנושאים הנכללים בכנס EDUNATION. לפי אתר הכנס, האירוע מתקיים ב-9 וב-10 בנובמבר בבנייני האומה בירושלים, בשעות 08:30 עד 16:00, וכולל דיונים על בינה מלאכותית, חדשנות טכנולוגית, מודלים חינוכיים, רב-תרבותיות וחינוך במציאות משתנה. 

החיבור בין הנושאים אינו מקרי. מערכת חינוך מודרנית נדרשת להתמודד עם שינויים טכנולוגיים מהירים, אך גם עם אתגרים חברתיים וביטחוניים. השאלה אינה רק אילו כלים דיגיטליים ייכנסו לכיתה, אלא כיצד ניתן להבטיח שהתלמידים יזכו לסביבה שמאפשרת להם ללמוד, להתפתח ולהרגיש חלק מקהילה.

העדויות של מנהלי בתי הספר מאוסטרליה ומבריטניה מוסיפות לדיון הזה ממד מעשי. הן מציגות את המחיר הארגוני והכלכלי של התמודדות עם אנטישמיות, אך גם את החשיבות של שמירה על חיי קהילה ועל המשכיות חינוכית.

בסופו של דבר, תפקידו של בית הספר אינו רק להגן על התלמידים מפני סכנות, אלא לאפשר להם לגדול, ללמוד ולגבש זהות בסביבה בטוחה ומכבדת. האתגר של בתי הספר היהודיים בתפוצות הוא לעשות זאת גם בתקופות שבהן המציאות הציבורית מקשה על המשימה.

הידעת?

EDUNATION הוא כנס חינוך בינלאומי המתקיים ב-9 וב-10 בנובמבר 2026 בבנייני האומה בירושלים. הכנס עוסק בעתיד החינוך, חדשנות, בינה מלאכותית, רב-תרבותיות והתמודדות עם מצבי משבר.

בין המשתתפים היו ג'רמי סטואו-לינדר, מנהל Bialik College במלבורן, והרב דיוויד מאייר, מנכ"ל ארגון PaJeS הפועל עם בתי ספר יהודיים בבריטניה.

לפי הדיווח שפורסם ב-9 בנובמבר, בבית הספר לומדים יותר מ-1,100 תלמידים.

לפי העדויות שהוצגו בכנס, היא מחייבת מוסדות חינוך להתמודד עם תקריות, לחזק את מערכי האבטחה ולתרגל מצבי חירום. היא עשויה להשפיע גם על תחושת הביטחון והשייכות של תלמידים, מורים ומשפחות.

לא. מדובר בעדויות של שני מנהלים ואנשי חינוך מאוסטרליה ומבריטניה. אין להסיק מהן על היקף התופעה בכל המדינות או בכל מוסדות החינוך היהודיים.

שתפו:

Facebook
Twitter
WhatsApp

המשך גלישה באתר מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות של האתר

באתר זה נעשה שימוש בטכנולוגיות איסוף מידע כגון Cookies, לרבות על ידי צדדים שלישיים, כדי לספק לך חווית גלישה טובה יותר וכן למטרות סטטיסטיקה, איפיון ושיווק. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לכך. למידע נוסף בנושא ואפשרות לנהל את השימוש באמצעים הללו.

ראו את מדיניות הפרטיות המעודכנת של חדשה אחרונה