ב-10 בנובמבר 2026 נשא כראדי דברים במסגרת שבוע הסייבר המתקיים באוניברסיטת תל אביב. בדבריו התייחס לניסיונות של איראן לרתום בינה מלאכותית לפיתוח יכולות תקיפה במרחב הדיגיטלי, והזהיר מפני האפשרות שהטכנולוגיה תאפשר לגורמים עוינים להרחיב את היקף הפעילות שלהם.
לדברי כראדי, בזמן שהעולם מתמקד בניסיון למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, יש להביא בחשבון גם את פיתוח היכולות ההתקפיות שלה בתחום הסייבר. הוא תיאר מציאות שבה התוקף יכול להתמקד במטרה אחת ולבחור את מועד הפעולה, בעוד שמערכות ההגנה נדרשות להגן במקביל על ארגונים רבים, לאורך כל שעות היממה.
חשוב להדגיש: האזהרה עוסקת בניסיון האיראני לפתח יכולות כאלה. בדיווחים הפומביים על דבריו לא הוצגו ראיות טכניות מפורטות למתקפה מסוימת שבוצעה באמצעות היכולות החדשות, ולא פורסמו פרטי כלי תקיפה או יעדים שנפגעובינה מלאכותית אינה יוצרת את עולם מתקפות הסייבר מאפס. ניסיונות חדירה למערכות מחשוב, גניבת מידע, התחזות, הפצת תוכנות זדוניות ופגיעה בשירותים דיגיטליים התקיימו הרבה לפני הופעת כלי ה-AI המתקדמים.
השינוי האפשרי נוגע ליכולת לבצע חלק מהפעולות במהירות רבה יותר, לנתח מידע בהיקף גדול ולסייע לתוקפים להתאים את הפעילות שלהם לנסיבות משתנות. כאשר כלים כאלה משולבים בתהליכי תקיפה, הם עשויים להגדיל את קצב הפעולה ואת מספר הניסיונות שניתן לבצע בפרק זמן נתון.אחד האתגרים המרכזיים שעליהם הצביע כראדי הוא פער הקצב בין התוקף למגן. תוקף יכול לבחור יעד מסוים ולהתרכז בו, בעוד שארגון הגנה לאומי או מערך אבטחת מידע של חברה צריכים להתמודד עם מגוון רחב של ניסיונות תקיפה במקביל.
במקרים שבהם נעשה שימוש בכלי AI, תוקפים עשויים לנסות להאיץ משימות כמו איסוף מידע, ניתוח תשתיות דיגיטליות, יצירת הודעות התחזות והתאמת ניסיונות תקיפה למאפיינים של ארגון מסוים. אלה שימושים אפשריים בטכנולוגיה, ולא פירוט של פעולות שכראדי ייחס בפומבי לאיראן בנאומו.
גם מערכות ההגנה יכולות להיעזר בבינה מלאכותית לצורך זיהוי פעילות חריגה, ניתוח התראות וסיוע בתגובה לאירועים. לכן, אין מדובר בטכנולוגיה שעומדת לרשות התוקפים בלבד. השאלה המרכזית היא מי מצליח לשלב אותה בצורה יעילה יותר בתהליכי העבודה שלו.
המשמעות של מתקפת סייבר אינה נמדדת רק בשאלה אם תוקף הצליח לחדור למערכת. לעיתים הנזק נוצר מהפרעה מתמשכת לשירותים, מהשבתת מערכות, מפגיעה באמון הציבור או מהצטברות של אירועים קטנים יחסית.
ככל שארגונים נעשים תלויים יותר בשירותים דיגיטליים, גם אירוע נקודתי עלול להשפיע על פעילות רחבה יותר. לדוגמה, פגיעה במערכת מחשוב של ספק שירות יכולה להשליך על לקוחות, שותפים עסקיים וארגונים שמסתמכים עליו.
אחד המושגים המרכזיים שעליהם דיבר כראדי הוא "מלחמת התשה בסייבר". לפי ההסבר שהציג, האיום אינו חייב להתבטא במתקפה אחת גדולה שמצליחה לשתק מערכת לאומית או ארגון מרכזי.
במקום זאת, תוקף יכול לנסות ליצור רצף של אירועים, כאשר כל אחד מהם מחייב את הצד המגן להשקיע משאבים בזיהוי, בבידוד, בתיקון ובהחזרת המערכות לפעילות.
הסיכון מתעורר כאשר ארגון אינו מצליח להתאושש מאירוע אחד לפני שמגיע האירוע הבא. במצב כזה, צוותי אבטחת המידע עלולים להישחק, מערכות עלולות להישאר חשופות למשך זמן רב יותר ומשאבים שהיו אמורים לשמש לשיפור ההגנה מופנים שוב ושוב לטיפול בתקלות.
לפי כראדי, מדינה שאינה מצליחה להתאושש בקצב שמתאים לקצב התקיפות עלולה לסבול משחיקה מערכתית גם ללא מתקפה בודדת שמכריעה אותה. זהו שינוי חשוב בדרך שבה צריך לחשוב על הגנת סייבר: לא רק מניעת חדירה, אלא גם שמירה על יכולת התאוששות ורציפות תפקודית.בדבריו בכנס העלה כראדי גם תרחיש הנוגע למערכות רובוטיות. הוא הציג רובוט דמוי אדם בשם רוברטה, שהגיע לבמה ממעבדתו של פרופ' יובל אלוביץ', והעלה שאלה לגבי השליטה האנושית במכונות שפועלות בעולם הפיזי.
התרחיש שהציג היה היפותטי: מה עלול לקרות אם עדכון תוכנה או מתקפת סייבר יגרמו למספר גדול של רובוטים מאותו יצרן לבצע פעולה מסוכנת במקביל?
אין מדובר בדיווח על אירוע שהתרחש, אלא בהמחשה של סיכון אפשרי כאשר מערכות פיזיות מחוברות לרשת ותלויות בתוכנה, בעדכונים ובתשתיות דיגיטליות. ככל שמערכות אוטונומיות ישתלבו בתחומים נוספים, שאלת אבטחתן תהפוך לחשובה לא רק עבור חברות טכנולוגיה, אלא גם עבור תעשייה, לוגיסטיקה ושירותים ציבוריים.גם ללא ידיעה על מתקפה מסוימת, ארגונים יכולים לבחון כמה מרכיבים מרכזיים במערך ההגנה שלהם:
אלה צעדי בסיס כלליים לניהול סיכוני סייבר, ולא הוראות ייעודיות שפורסמו בעקבות נאומו של כראדי.
האזהרה של ראש מערך הסייבר נישאה במסגרת שבוע הסייבר 2026, המתקיים באוניברסיטת תל אביב בין 9 ל-12 בנובמבר. האירוע מפגיש מומחי אבטחת מידע, אנשי ממשל, חוקרים, חברות טכנולוגיה, יזמים ומשקיעים לדיונים בנושאי הגנת סייבר, מדיניות, חדשנות וטכנולוגיה.
הכנס מתקיים בשיתוף מרכז המחקר הבין-תחומי לסייבר ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, מערך הסייבר הלאומי ומשרד החוץ.
המסר המרכזי שעולה מדבריו של כראדי הוא שהאתגר של מדינות וארגונים אינו מסתכם בהצטיידות בכלי הגנה חדשים. נדרשת גם יכולת לזהות אירועים במהירות, לשתף מידע, להגיב בצורה מתואמת ולהחזיר מערכות לפעילות בתוך זמן קצר.
במציאות שבה כלי בינה מלאכותית משתלבים ביותר ויותר תהליכים דיגיטליים, גם ההגנה צריכה להתפתח. עבור ישראל, שנדרשת להתמודד עם איומי סייבר כחלק מהמציאות הביטחונית והטכנולוגית שלה, השאלה אינה רק כיצד למנוע את המתקפה הבאה, אלא כיצד להבטיח שגם אם תתרחש פגיעה, המערכות החיוניות ימשיכו לפעול וההתאוששות תהיה מהירה.
יוסי כראדי הזהיר ב-10 בנובמבר 2026 כי איראן מנסה לרתום בינה מלאכותית לפיתוח יכולות סייבר התקפיות. לדבריו, יכולות כאלה עלולות להגדיל את קצב התקיפות ולהקשות על מערכות ההגנה.
AI עשויה לסייע לתוקפים בניתוח מידע, באוטומציה של משימות, בהתאמת הודעות התחזות ובהאצת תהליכים. עם זאת, לא כל שימוש כזה מעיד בהכרח על יכולת תקיפה מתקדמת או על פעילות של גורם מדינתי מסוים.
מלחמת התשה בסייבר היא מצב שבו תוקף מנסה לשחוק את יכולת ההגנה באמצעות רצף של מתקפות ואירועים. הסיכון גדל כאשר קצב התקיפות מהיר מקצב הטיפול וההתאוששות של הארגון המותקף.
לא. הדיווחים על דברי כראדי מציגים אזהרה בנוגע לניסיונות לפתח יכולות התקפיות מבוססות AI. הם אינם מספקים הוכחה פומבית למתקפה מסוימת שבוצעה באמצעות יכולות אלה.
כן. עסקים קטנים עלולים להיפגע מניסיונות דיוג, גניבת פרטי גישה, פגיעה במערכות או השבתת שירותים. מומלץ להפעיל אימות רב שלבי, לעדכן תוכנות, לשמור גיבויים ולנהל הרשאות גישה.
מתקפה המסתייעת ב-AI עשויה להשתמש בכלים אוטומטיים לניתוח מידע, להתאמת פעולות ולהאצת תהליכים. ההבדל אינו בהכרח בסוג המטרה, אלא ביכולת לבצע חלק מהפעולות במהירות ובהיקף גדולים יותר.
באתר זה נעשה שימוש בטכנולוגיות איסוף מידע כגון Cookies, לרבות על ידי צדדים שלישיים, כדי לספק לך חווית גלישה טובה יותר וכן למטרות סטטיסטיקה, איפיון ושיווק. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לכך. למידע נוסף בנושא ואפשרות לנהל את השימוש באמצעים הללו.