הספר שחררו זה שלהם מציב במרכזו רעיון יסודי ופשוט לכאורה אך בעל השלכות רחבות על חיי הקורא. מל רובינס מבקשת לחדד הבחנה ברורה בין מה שנמצא בשליטת האדם לבין מה שאינו בשליטתו. דרך הבחנה זו נבנית תפיסה של שחרור רגשי המכוונת להפחתת עומס נפשי וליצירת חופש פנימי. מנקודת מבט ביקורתית ניתן לראות כי הספר ממשיך מסורת רחבה של ספרות התפתחות אישית אשר שואפת להנגיש רעיונות מורכבים לקהל הרחב תוך שימוש בשפה פשוטה וישירה.
עם זאת עוצמתו של הספר אינה רק במסר אלא באופן שבו הוא מוגש. רובינס אינה פונה לקורא מתוך עמדה תיאורטית מרוחקת אלא מתוך קול אישי וחווייתי שמנסה לייצר תחושת הזדהות. הקורא אינו רק נחשף לרעיון אלא מוזמן לבחון את עצמו דרך סיטואציות מוכרות מחיי היום יום. כאן טמון כוחו המרכזי של הספר אך גם מגבלתו. הפשטות היא יתרון ברור אך היא גם עלולה לצמצם את עומק הדיון. הספר כמעט ואינו נכנס למורכבויות פילוסופיות או פסיכולוגיות עמוקות אלא נשאר נאמן לקו פרקטי וברור. מבחינה ספרותית מדובר ביצירה שמעדיפה אפקט מיידי על פני עיון מתמשך וזהו מאפיין שמגדיר את אופייה לכל אורכה.