מפתיע לגלות שדווקא ערים חרדיות ומסורתיות רשמו שיפור משמעותי. בני ברק, למשל, עלתה לקבוצת הערים עם ציון בינוני ומובילה במספר מדדים חשובים, כולל שיעור ההצבעה הגבוה ביותר בבחירות לכנסת ואחוז המעורבים בפעילות התנדבותית. גם בית שמש הפתיעה לטובה ועלתה לקבוצת הערים עם ציון גבוה.
מעניין לציין כי ירושלים, בירת ישראל, מציגה תמונה מורכבת: היא מובילה במספר מדדים בריאותיים חשובים, כמו שיעור נמוך של מקרי סרטן ותחושת דיכאון נמוכה, אך נמצאת מאחור במדדים כלכליים.
הרצליה הובילה במדדי איכות חיים לשנת 2023. היא הציגה נתונים מצוינים כמו הכנסה חציונית גבוהה מעבודה (29,517 ש"ח לעומת ממוצע ארצי של 18,837 ש"ח), שביעות רצון גבוהה מהחיים (96.8%), ואחוז נמוך של צפיפות דיור (0.65 נפשות לחדר). בנוסף, כפר סבא הצטיינה בתוחלת חיים ובשביעות רצון מהניקיון ומהשטחים הירוקים.
גם בערים עם ציונים גבוהים נרשמו חולשות מסוימות. לדוגמה, בהרצליה, דיור בר השגה היה נמוך משמעותית מהממוצע הארצי (18.8% לעומת 29.1%). בכפר סבא, שביעות הרצון מתחבורה ציבורית הייתה נמוכה יחסית (39.7% לעומת 26.9% בממוצע הארצי).
רחובות דורגה בין הערים עם ציון כולל גבוה, בעיקר בזכות מדדי אמון במערכת הבריאות (89.6%) ותחושת יכולת להשפיע על מדיניות הממשלה (13.1%). עם זאת, בתחום ההערכה העצמית לבריאות ויכולת להתמודד עם בעיות היא הייתה נמוכה יחסית לממוצע הארצי.
בני ברק הציגה נתונים נמוכים יחסית בתחום התעסוקה, עם שיעור תעסוקה של 48.1% בלבד לעומת ממוצע ארצי גבוה יותר. גם בתחום החינוך, אחוז הזכאות לבגרות עמד על 9.3% בלבד, מה שמראה על אתגרי פיתוח משמעותיים באוכלוסייה המקומית.
חיפה התבלטה במדדים כמו שיעור נמוך של אבטלה ממושכת (17.3%) ושביעות רצון מזמן הגעה לעבודה (44.3% לעומת 29.9%). עם זאת, היו לה גם חולשות, כמו תחושת ביטחון נמוכה באזורי מגורים בשעות החשכה ואמון במערכת המשפט.