האם מדובר במציאות שבה גופים ביורוקרטיים שומרים על כוחם, או בתיאוריית קונספירציה שנועדה לערער את אמון הציבור? התשובה לכך תלויה בנקודת המבט הפוליטית.
מהו דיפ סטייט?
המושג "דיפ סטייט" (Deep State) מתאר רשת סמויה של גורמים בממשל, במערכת הביטחון, בגופי המודיעין ובביורוקרטיה, שפועלים לכאורה באופן עצמאי וללא תלות בממשל הנבחר, ואף חותרים תחתיו במטרה לשמר את כוחם והשפעתם. בעוד שחלק מהאנשים רואים בכך מציאות פוליטית נסתרת, אחרים טוענים שמדובר בתיאוריית קונספירציה חסרת בסיס.
מקור ושימוש היסטורי
המונח עצמו מקורו בטורקיה של המאה ה-20, שם שימש לתיאור קבוצה צבאית-מדינית שפעלה מאחורי הקלעים ושמרה על ההגמוניה של המדינה החילונית. לאורך השנים, התפשט המושג למדינות נוספות והפך לכלי בידי פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי תיאוריות קונספירציה.
"דיפ סטייט" בארצות הברית
המושג החל לצבור פופולריות בארצות הברית בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת ממשלו של דונלד טראמפ. טראמפ ותומכיו טענו כי גורמים בתוך הממשל – במיוחד במערכת המשפט, ב-FBI וב-CIA – פועלים להכשיל את מדיניותו ואפילו להביא להדחתו. הביטוי שימש להסביר חקירות שהתנהלו נגדו, בעיקר פרשת "רוסיה גייט" והליכי ההדחה שנפתחו נגדו. מנגד, מבקרי טראמפ טוענים כי "דיפ סטייט" הוא בסך הכול ניסיון שלו להאשים את המערכת במקום להתמודד עם הביקורת והחקירות נגדו. גם בתקופת ממשלו של ג'ו ביידן, השימוש במונח לא פסק. גורמים מהימין בארה"ב ממשיכים לטעון כי קיימת ממשלה עמוקה שמטרתה לשמור על סדר פוליטי מסוים ולהגביל שינויים משמעותיים במדיניות.
שימוש במושג במדינות נוספות
מעבר לארצות הברית, נעשה שימוש במושג "דיפ סטייט" במדינות שונות, כולל מצרים, טורקיה ורוסיה, שם נטען כי הצבא, המודיעין ואליטות עסקיות שומרים על כוחם מעבר לממשל הנבחר. במדינות אלו, הרעיון של ממשל צללים משתלב עם המציאות הפוליטית בה האליטה השלטונית שורדת חילופי שלטון מבלי לאבד את כוחה האמיתי.
"דיפ סטייט" בישראל
בישראל, הרעיון של "דיפ סטייט" זכה להתייחסות בעיקר בשיח הפוליטי בשנים האחרונות. פוליטיקאים מהימין, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, טענו כי המערכת המשפטית, הפרקליטות, המשטרה וגופי התקשורת פועלים נגדו באופן שיטתי, במיוחד סביב תיקי החקירה נגדו. מנגד, טוענים מבקריו כי מדובר בניסיון לפגוע באמון הציבור במוסדות המדינה וכי מדובר בגופים שמטרתם לאכוף את החוק ולשמור על יציבות הדמוקרטיה. בתקופה האחרונה, עם המאבקים סביב הרפורמה המשפטית, השיח סביב "דיפ סטייט" בישראל התגבר. תומכי הרפורמה טוענים כי המערכת המשפטית היא כוח בלתי נבחר שמכתיב את סדר היום במדינה, בעוד שמתנגדי הרפורמה רואים בטענות אלו ניסיון לפגוע במערכת האיזונים והבלמים הדמוקרטית.
לסיכום: מציאות או מיתוס?
השאלה האם "דיפ סטייט" הוא כוח ממשי או תיאוריית קונספירציה תלויה בפרספקטיבה הפוליטית של המתבונן. מצד אחד, ברור כי ישנם אינטרסים מוסדיים בכל מדינה, וגופים ביורוקרטיים שואפים לשמר את כוחם. מצד שני, השימוש במונח נעשה לרוב בהקשר פוליטי, על מנת לחזק נרטיבים מסוימים ולערער את אמון הציבור בגופים ממלכתיים. כך או כך, נראה כי "דיפ סטייט" ימשיך להוות חלק בלתי נפרד מהשיח הפוליטי בעולם – ובישראל בפרט.
