בעקבות המלחמה, חלה ירידה משמעותית במספר העסקאות והביקושים בשוק הדיור, בעיקר באזורים שנפגעו ישירות מהלחימה, כמו עוטף עזה והדרום. במקרים רבים, זוגות צעירים ומשפחות לא היו מוכנים לבצע השקעות נדל"ן בטווח הקצר, מה שהוביל לעיכוב ברכישת דירות. כשרבים פחדו מהשלכות ביטחוניות ארוכות טווח, נוצר פער משמעותי בין הציפיות של הקונים והמציאות בשוק.
ירידה בהשקעות בשוק הנדל"ן הישראלי
החשש מהעתיד הביטחוני והכלכלי גרם למשקיעים להימנע מהשקעות בשוק הנדל"ן, במיוחד באזורים שהיו נתונים בסיכון גבוה, מה שפגע בתנופת הבנייה ובפעילות הכלכלית בשוק. המשקיעים העדיפו לעכב את עסקאותיהם או למנוע אותן כליל, מתוך חשש שמחירי הנדל"ן לא ישקפו את הערכים האמיתיים לאורך זמן. כתוצאה מכך, השוק הרגיש ירידה משמעותית בהשקעות, במיוחד מצד יזמים וקרנות נדל"ן.
עלייה בביקוש לשוק השכירות
על אף הירידה בעסקאות רכישת דירות, שוק השכירות חווה עלייה בביקוש, בעיקר בערים הגדולות ובאזורי המרכז, מה שהוביל לעליית מחירים מתונה. אנשים רבים העדיפו להימנע מהשקעות נדל"ן בטווח הקצר והעבירו את הבחירה שלהם לשוק השכירות, דבר שהשפיע ישירות על מחירי השכירות בערים כמו תל אביב, חיפה וירושלים. יחד עם זאת, האזור הדרומי לא נהנה מהעלייה הזו, ושם נרשמה ירידה מסוימת בביקוש.
הקפאת פרויקטים ובנייה באזורים רגישים בישראל
חלק מהפרויקטים הגדולים, במיוחד באזורים הסמוכים לגבול, הושעו או התעכבו בשל המצב הביטחוני, מה שהוביל לעיכובים משמעותיים בהתקדמות פרויקטי בנייה. אתרי בנייה בעוטף עזה ובדרום הארץ עמדו בפני אתגרים לא רק בשל המצב הביטחוני, אלא גם בשל בעיות לוגיסטיות והעיכובים בכוחות עבודה. כל זאת גרם לעיכובים בביצוע פרויקטים שנדרשו לשדרג את תשתיות הבניין ולהשלים את בנייתם.
האם שוק הדיור בישראל חזר למגמות הקודמות?
עם סיום הקרבות, השוק לא חזר מיידית למצבו הקודם. יש חוסר יציבות שעדיין משפיעה על תחום הנדל"ן, והקבלנים לא מיהרו להפעיל מחדש את פרויקטי הבנייה באזורי סיכון. אם כי יש שיפור כללי במציאות הביטחונית, עדיין ישנם אזורים שבהם השוק מרגיש את הלחץ, ובייחוד באזורים שלגביהם לא ברור אם יושקעו בהם בעתיד הקרוב. ישנה תחושת חוסר ודאות בקרב קונים, שמעדיפים להמתין להתייצבות המצב.
