בישראל פועלים כיום 57 מוסדות להשכלה גבוהה, בהם לומדים למעלה מ-346 אלף סטודנטים. המוסדות האקדמיים מתחלקים לאוניברסיטאות, מכללות אקדמיות מתוקצבות ומכללות פרטיות. עם זאת, ניכר כי יש הבדל משמעותי בהתפלגות הלומדים לפי סוג המוסד. כך, אוניברסיטאות מרכזות כ-47% מהסטודנטים לתארים אקדמיים, בעוד המכללות האקדמיות המתוקצבות והלא-מתוקצבות מהוות כ-24% ו-16% בהתאמה. האוניברסיטה הפתוחה, המאפשרת קבלה ללא דרישות מוקדמות, מושכת סטודנטים רבים, אך נרשמה בה ירידה של כ-5.7% במספר הסטודנטים בהשוואה לשנה הקודמת.
בתוך מכללות הלימוד, קיימת הבחנה בין מוסדות באזורים שונים. לדוגמה, מוסדות הנמצאים במועצות אזוריות ויישובים סמוכים לרצועת עזה וללבנון מושכים סטודנטים מרחבי הארץ, ובייחוד תחומים כמו מדעי החברה והכשרה להוראה זוכים לפופולריות גבוהה במוסדות אלו.
בשנת הלימודים הנוכחית, התחומים המבוקשים ביותר בקרב סטודנטים כוללים מדעי החברה, הנדסה ואדריכלות, עסקים ומדעי הניהול, מדעי הטבע ומתמטיקה, וחינוך והכשרה להוראה. תחום מדעי החברה ממשיך להיות המוביל, עם כ-30.3% מהסטודנטים החדשים בתואר הראשון, ואילו תחום ההנדסה מהווה כ-15.5% מהסטודנטים. במוסדות הנמצאים באזורים הסמוכים לגבולות, כמו רצועת עזה וצפון הארץ, בולטות מגמות דומות עם נטייה לתחומים של הכשרה להוראה ומדעי החברה, אך ניכר ביקוש גבוה גם להנדסה ואדריכלות.
במכללות האקדמיות לחינוך לומדים אחוז גבוה של נשים לעומת אוניברסיטאות ומכללות אחרות. תחום החינוך והכשרה להוראה, המהווה כ-21.6% מהסטודנטים לתואר השני, נשאר פופולרי במיוחד בקרב נשים. בתחום זה ובתחום הרפואה נרשם אחוז גבוה יותר של נשים גם בתארים מתקדמים.
ניכרות מגמות מגוונות בקרב קבוצות האוכלוסייה, במיוחד ביחס לנשים, סטודנטים מהמגזר החרדי והערבי, וכן לגבי מוצא. כ-60% מהסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה הם נשים, והן מהוות רוב בכל סוגי המוסדות, בעיקר בתחומים כמו חינוך, רפואה ומדעי החברה. בקרב הסטודנטים הערבים, שנפוצים במיוחד במכללות אקדמיות לא-מתוקצבות (כ-28.5% מהסטודנטים במוסדות אלו הם ערבים), ניכר עניין בתחומים כמו חינוך והכשרה להוראה. לעומת זאת, שיעור הערבים בתארים מתקדמים עדיין נמוך יחסית, עם 8.9% בלבד בתואר השלישי.
בקרב הסטודנטים החרדים, המהווים כ-4.7% מהסטודנטים הכלליים, רובם נוטים ללמוד במכללות לחינוך, ותחום החינוך זוכה לפופולריות גבוהה בקרבם גם במכינות הקדם-אקדמיות, כאשר מרביתם משתייכים למסלולים ייעודיים בהן.
לרקע החברתי-כלכלי של הסטודנטים יש השפעה בולטת על בחירת המוסדות ותחומי הלימוד. בין הסטודנטים תושבי האזורים הקרובים לרצועת עזה וללבנון ניכרת נטייה גבוהה להשתייכות לאשכולות חברתיים נמוכים, עם אחוז גבוה של 39.2% מתוכם המתגוררים באשכולות כלכליים נמוכים, לעומת 10.4% בלבד מכלל הסטודנטים. פערים אלו מצביעים על מגבלות כלכליות שמשפיעות על יכולת ההשכלה של תושבי האזורים השונים בישראל, מה שעלול להוביל לפערים עתידיים ביכולת ההשתכרות וההשתלבות בשוק העבודה.
בקרב הסטודנטים הגרים ביישובים המשתייכים לאשכולות חברתיים גבוהים, ניכרת נטייה גבוהה לבחור במוסדות אוניברסיטאיים ובתחומים ריאליים כמו מדעי הטבע וההנדסה, תחומים שדורשים השקעה כלכלית רבה יותר מלימודים במדעי החברה או החינוך.