מנהג ה"אושפיזין" – הזמנת אורחים רוחניים לסוכה – מקורו בזוהר. על פי המסורת, בכל לילה מלילות החג מזמינים לסוכה אחד מהאבות או מנהיגי העם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. הזמנת האושפיזין מזכירה לנו את מעשיהם הטובים של אבותינו ומעודדת אותנו ללכת בדרכיהם. בנוסף, המנהג מדגיש את חשיבות הכנסת האורחים, מידה שהייתה מרכזית אצל האבות.
חג הסוכות קשור גם לחגיגה חקלאית והכרת תודה על היבול. בתקופת בית המקדש, היו מביאים קורבנות מיוחדים בחג זה, כולל שבעים פרים שהוקרבו עבור שבעים אומות העולם. מנהג זה משקף את האוניברסליות של החג ואת תפקידו של עם ישראל כ"אור לגויים". כיום, מנהגים כמו קישוט הסוכה בפירות ובירקות מזכירים לנו את הקשר לאדמה ואת הצורך להודות על השפע.
לבסוף, חג הסוכות מהווה המשך ישיר לתהליך התשובה והכפרה של הימים הנוראים. אם ראש השנה ויום הכיפורים מתמקדים בחשבון נפש ובקשת סליחה, סוכות מביא עמו את השמחה והאושר שבקרבה לה'. הישיבה בסוכה, המוקפת באור האלוהי (ה"אור המקיף" בקבלה), מסמלת את ההגנה והאהבה שה' מעניק לעמו לאחר תהליך התשובה.