חורבן שני בתי המקדש שהביא לתקופת גלות של כמעט 1,900 שנים הוא אירוע קשה שנצרב בתודעה היהודית מאז ועד היום.
תשעה באב הוא יום צום ואבל בלוח השנה העברי, החל ביום התשיעי בחודש אב. זהו היום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי, המציין מספר אסונות שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה.
המקור העיקרי לתשעה באב הוא חורבן בית המקדש הראשון והשני בירושלים. על פי המסורת, בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס, ובית המקדש השני נחרב על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה, שניהם בתאריך זה. בנוסף, מסורות שונות מייחסות לתאריך זה אירועים טרגיים נוספים בהיסטוריה היהודית, כמו גזירת המרגלים במדבר, כישלון מרד בר כוכבא, וגירוש יהודי ספרד.
ביום זה נוהגים היהודים להתאבל על חורבן בתי המקדש ועל הגלות. המנהגים העיקריים כוללים:
1. צום מלא למשך 25 שעות, מערב החג ועד צאת הכוכבים למחרת.
2. קריאת מגילת איכה וקינות בבית הכנסת.
3. ישיבה על הרצפה או על כיסאות נמוכים, כמנהג אבלים.
4. הימנעות מרחיצה, שימוש בבשמים, נעילת נעלי עור, ויחסי אישות.
5. הימנעות מלימוד תורה (למעט נושאים הקשורים לאבלות).
למרות שהמנהגים הבסיסיים של תשעה באב משותפים לרוב הקהילות היהודיות, ישנם הבדלים מסוימים בין העדות ולאורך ההיסטוריה; בקהילות ספרדיות מסוימות, נהוג לשבת על הרצפה ממש, בעוד שבקהילות אשכנזיות רבות נהוג לשבת על כיסאות נמוכים. בכמה קהילות חסידיות, נהוג ללבוש בגדי שבת בערב תשעה באב, למרות האבלות. בימינו, ישנן קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות שמקיימות את הצום לזמן קצר יותר או מדגישות היבטים אחרים של היום.
בימינו, משמעותו של תשעה באב עברה שינויים מסוימים; עם הקמת מדינת ישראל, יש הרואים בתשעה באב הזדמנות להתבוננות על משמעות הריבונות היהודית המחודשת. מנגד, בקהילות מסוימות, היום משמש גם כהזדמנות לדון בנושאים של צדק חברתי ותיקון עולם. יש גם המקשרים את היום לזיכרון השואה ולאירועים טרגיים אחרים בהיסטוריה היהודית המודרנית. למרות השינויים, תשעה באב נותר יום משמעותי בלוח השנה היהודי, המשקף את הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי ואת הקשר העמוק שלו לירושלים ולארץ ישראל.
זכויות יוצרים שמורים למערכת חדשות אחרונות משנת 2005 © Last News co il